שיחה א: כאשר באים לתקופה חדשה אזי גם דבר החוזר מדי שנה הוא באופן חדש לגמרי: בהתחלת שנת המאה ואחת להולדת בעל הגאולה צ"ל העבודה דהפצת היהדות באופן חדש לגמרי (ע"ד שונה פרקו מאה וא' פעמים שהוא למעלה מן החכמה (תכלית השלימות) ושייך לשרש החכמה "מאין תמצא"); כאו"א יחליט בעצמו ועי"ז ימשיך כל הברכות
שיחה ב: אע"פ שהעבודה היא באופן חדש (כנ"ל) הרי זה צ"ל באופן מסודר ובהמשך להפעולות הקודמות כו' - ע"ד מה שהצדקה פועלת על התפלה שלאחרי' והפעולה על לימוד התורה שלאחרי' ואין כל אחד מהם פעולה בפני עצמה (וכן בעוד ענינים).
שיחה ג: לימוד התורה כראוי הוא לאחר הקדמת הצדקה והתפלה (כנ"ל), ואעפ"כ אפשר להשיג בתורה בלאו הכי (ואפילו אומות העולם לומדים תורה) כדי שתהי' בחירה חפשית; ההוראה: ביוקר ענין הבחירה וחומרת הבחירה בהיפך הקדושה שהיא ניצול כח הכי נעלה לכוונה הפוכה ר"ל.
שיחה ד: הפעולה באופן חדש לגמרי (כנ"ל) היא גם ביחס לענין הבחירה ומזה נשתלשל ענין הבחירות בעולם שכל מינוי אינו רק הוספה בפעולות הקודמות אלא נתינת כח לפעולה בחיות מחודשת למעלה ממדידה ווהגבלה - ובפרט בתקופתנו שהלעומת זה מתנהגים היפך השכל לגמרי.
שיחה ה: כוונת המאסר היא - תוספת הפעולה שבאה לאחריו ע"ד תורת הבעש"ט עה"פ "כרע שכב כארי" שהשכיבה היא כדי שאח"כ "יטרוף טרף; כך בכללות הגלות שהיא כדי לבוא לתכלית קיום המצוות "כמצות רצונך"; וכן בהפצת היהדות יש "לרדת" בהתאם למצבו של הנמצא ב"בירא עמיקתא" ועד למסירות נפש שהרי זה פיקוח נפש; עד היום הזה כל עניני בעל הגאולה בתוקף ("זרעו בחיים") וצריך "כלים" לקבלת הברכות.
שיחה ו: תורת הבעש"ט עה"פ "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל", וההוראה: בתחלת עבודת ההליכה בדרך ה' - דרך כוכב - צ"ל "מיעקב" - בקבלת עול מלכות שמים ללא הבנה והשגה, מפני הביטול ל"וקם שבט מישראל" - ביטול שיקיימו תורה ומצוות מעצמם כחמורו של רבי פנחס בן יאיר, ומהפרט - לגאולה הכללית; ע"ד המגבית לצדקה ועי"ז - המשכת כל הברכות.
שיחה ז: שייכות שנת המאה (להולדת בעל הגאולה) ל"מאה ברכות" שענינם המשכת חדשות ועפ"ז - התעוררות לפעולות בהפצת היהדות, החל מהמבצעים, באופן חדש לגמרי; חלוקת "יין שרף" עבור עריכת התוועדויות שיביאו ל"שריפת" שיירי הגלות.
אודיו