שיחה א: בשמחת תורה ישנם ריבוי ענינים (ע"ד א"ס) והעיקרי בהם - "שמחת תורה" (- השמחה, התורה וחיבורם יחד), שהוראתו - לקחת, לכל השנה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, שבכל עבודתו יצא מההגבלות; ועד"ז בצדקה - כאשר כאו"א יחליט לתת למעלה מיכלתו, "חמישית לפרעה", יפתח לו הקב"ה צנורות חדשים ויתן לו "ארבע ידות". (ס"א)

שיחה ב: בהנ"ל יש להבהיר: תחלה יש לתת את "החמישית" ואז הקב"ה יתן ה"ארבע ידות", ולא להיפך, וכדאי יותר שהקב"ה יהא חייב לו (כביכול) מאשר שהוא יהי' חייב; אין טעם לבוא אלי בשאלות לאחר שמחת תורה כאשר עומדים במדידה והגבלה, אלא להחליט עכשיו בפועל ולכתוב את ה"טשעק" כפשוטו; צ"ל החלטה ללמוד תורה למעלה ממדידה והגבלה. (ס"ט)

שיחה ג: שלילה מוחלטת של השיטה שאנשים זקנים מפסיקים לעבוד (רעטייערן) - אמנם אפשר למעט בעסק - אבל לא להפסיק לעבוד, גם הם צריכים לתת למעלה מיכלתם (כנ"ל) ואל יטענו שאינם עובדים כו'; העצלנים יותר יכולים לקנות כרטיס הגרלה (ועי"ז יפרעו את ה"טשעק"), אבל אז ה"ה חייב להקב"ה כנ"ל (ס"ט); יש שיתנו לי ה"טשעק" (שאינה ביכולתם לפרוע) ויסמכו על היושר שלי כו' - הרי מודיעים בזה שה"טשעק" ימסר לבנק וכו', ודרך זו מושללת לגמרי. (סי"ד)

שיחה ד: נהוג להכריז בשמחת תורה "ויעקב הלך לדרכו" - לקחת את עניני חודש תשרי על כל השנה כולה, וכיון שההכרזה היא בשמחת תורה, צ"ל כ"ז חדור בשמחה. כולל - שבחודש תשרי היתה חנוכת בית המקדש הראשון; ביאור השייכות דכל אחד מהחדשים לבית המקדש. (ס"כ)

התעוררות ע"ד "קרן השנה" ושיעורי "חת"ת"; "עשירות" בשמחת תורה דשנה זו שחל ביום א' - לימוד כל פ' ברכה; ע"ד כל המבצעים החל מאהבת ישראל. (סל"ה)

השתתפות ב"כינוס תורה" ע"י דבר גשמי וע"י אמירת תורה בענין כללי השייך לשמחת תורה שהוא יום כללי - מצות שמחת יום טוב. (סל"ח)