שיחה א: מעלת השבת שבה מתעלים כל עניני יו"ד שבט לגבי השבת שלפני זה - בדוגמת התענוג שלפני המעשה), ולגבי יו"ד שבט עצמו (המעשה בפועל), שבה עומדים כל עניני ההילולא בתכלית השלימות (- התענוג) שבמעשה בפועל); וזהו המקום והזמן להשלמת עניני יו"ד שבט; פתגם בעל ההילולא "א יחיד איז א רבים" - יש לפעול על ה"רבים" שיהי' מציאות אחת ד"ציבור"; מהענינים המופלאים שבפירוש רש"י - "ויחן… בלב אחד"; לפעול אחדות גם האומות העולם; הענין קיים גם בלעומת זה ("והנה מצרים נוסע…") כדי שתהי' בחירה; ההוראה - לפעול, בעצמו בסביובתו ובעולם - אחדות, עד ל"לעבדו כולם שכם אחד". (ס"א)

שיחה ב: הלימוד הוראה בעבודת ה' מעניני עולם הזה התחתון הוא ע"פ המשנה "איזהו חכם הלומד מכל אדם" וע"פ תורת הבעש"ט ללמוד מכל דבר שרואים או שומעים; ביאור ההוראה ממה שעל הכסף דארצות הברית נכתב שבוטחים בה' ושיחיד הוא ציבור (ממה שנכתב דוקא בלשון רומי). (סכ"א)

שיחה ג: להשלמת עניני יו"ד שבט יש להוסיף ענין ש"בין אדם לחברו" (שג"כ בין אדם למקום בדוגמת החסד לאברהם אבינו ע"ה) - תורה לכל שולחי הברכות וכו'; המשך ה"הדרן" על המסכתות (ברכות, נזיר, יבמות, וכריתות) וביאור שייכותה של כל א' מהמסכתות לא' הכתות דקריעת ים סוף - וענינם המיוחד בעבודת ה', והטעם מדוע משה רבינו שלל את כל הד' הדעות (מצד סיבה לא נתבאר ביו"ד שבט, אע"פ שאין צריך להשאיר ענינים תמוהים וכו'). (סכ"ח)

שיחה ד: מעלה מיוחדת בקביועות השבת (שבו מתעלים עניני ההילולא) בט"ו בחודש; העדר השימת לב להניח פירות לכבוד ראש השנה לאילנות; ענין הצומח הוא - חיבורו במקורו ושרשו, ומזה הוראה אף ל"מדבר" - להדגיש את השייכות למקורו, אע"פ שבעבודת האדם ישנם כו"כ שינויים (משא"כ בדומם, שלכן אין ראש השנה לדומם"). (סנ"ב)

שיחה ה: שאלות בפירוש רש"י (יד, י) - "נוסע אחריהם"; שאלות בפשוטו של מקרא (בענין זה) שרש"י אינו מבאר (לכאורה). (ס"ס)

לקוטי לוי יצחק (ע' עג) - שייכות השבת לספירת בינה ומלכות. (סס"ב)

הדרן על מסכות בני"ך
דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו. 

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד. 

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי. 

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.